אי זכאות ע"פ פוליסה לביטוח דירה שאינה משמשת ל"מגורים"

1.         המבקש היה מבוטח אצל המשיבה בפוליסה לביטוח דירה.

            דירתו נפרצה, ונגנבו ממנה פריטים וכספים בשווי כולל של כ-20,000 ש"ח.

            המשיבה סירבה לפצותו בטענה, שהביטוח נעשה לדירת מגורים, שעה שהדירה לא שימשה למגורים בלבד.

            טענה זו של המשיבה עומדת ביסוד המחלוקת שבין הצדדים.

            המבקש עותר בתובענה זו למתן צו הצהרתי, לפיו היה כיסוי ביטוחי לאירוע הפריצה בדירה.

2.         תחילה, יש לדחות את טענתה של המשיבה, לפיה התביעה איננה ראויה להתברר על דרך של עתירה לצו הצהרתי.

            השאלה שפורטה לעיל היתה השאלה היחידה שבמחלוקת, ומענה לשאלה זו, לכאן או לכאן, יפתור את המחלוקת, וכשמדובר בחברת ביטוח, חזקה שלא יהיה צורך להגיש נגדה תביעה כספית לתשלום הפיצוי המגיע למבקש, אם המחלוקת תוכרע לטובתו.

            כמו כן, יש לדחות את טענתה של המשיבה, לפיה התביעה לא היתה ראויה להתברר בדרך של המרצת פתיחה.

            כפי שקרה בפועל, הליך ההוכחות היה קצר ומהיר, ואיש לא מנע מהמשיבה להעיד אחרים מטעמה, לו רצתה בכך, כך שאין לומר כי הגנתה קופחה באופן כלשהו מניהול ההליך בדרך של המרצת פתיחה.

3.         המשיבה הפנתה לתנאי הקבוע בפוליסה הנדונה (נספח א' לתשובה): פרק 3, חלק ג', סעיף 7, לפיו " מקרה ביטוח" הינו, בין היתר:

            " גניבה, שוד, פריצה, או נסיון לבצעם -

            אך לא:

            ...

            (ב) כאשר הדירה אינה משמשת למגורים בלבד.

            ..."

            עוד הפנתה המשיבה לכך, שהגדרה זו זהה במדויק להגדרה שבפרק ב', סעיף          6(ז)(2) של הפוליסה "התקנית" שבתוספת ל תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ"ו-1986.

4.         עמדת המשיבה, לפיה הדירה אינה משמשת למגורים, נשענת על שתי טענות:

א.         המבקש משתמש באחד החדרים בדירה כמשרד לצורך ניהול עסקו: מתן שירותי אחזקה טכניים בתחנות רדיו ברחבי הארץ.

            ב.         אשתו של המבקש מנהלת בדירה חוג יוגה.